פסק-דין בתיק ת"א 5833-05

לפניי תביעה ובה דורשת התובעת כי הנתבע 3 ימלא אחר התחייבותו על פי כתב הערבות וישלם את יתרת החוב שהותירה הנתבעת 1 בסכום כולל של 857,986 ש"ח. הנתבע 3 חולק על תוקפה של הערבות, וטוען כי תנאי הערבות שונו מבלי שהדבר הובא לידיעתו.

רקע עובדתי:

1. התובעת (להלן: " רמפא") היא המחזיקה בנכס הידוע כ"בית הדרים" בהר חוצבים בירושלים (להלן: " בית הדרים").

2. במקור בחרה התובעת לתבוע בסדר דין מקוצר ארבעה נתבעים. כיום נותרה תלויה ועומדת התביעה כנגד הנתבע 3 בלבד כפי שאפרט להלן.

3. הנתבעת 1 (להלן: " טוטו זהב") שכרה מחברת רמפא ביום 2.10.03 את כל הקומה השלישית של בית הדרים ומחסן בקומת החניון (להלן: " הנכס"). השכירות נקבעה לתקופה של ארבע שנים, ודמי השכירות החודשיים נקבעו לשנה הראשונה לסך של 36,000 ש"ח, לשנה השנייה 40,500 ש"ח, בשלישית 45,000 ש"ח וברביעית 49,500 ש"ח. כל הסכומים הללו הינם בתוספת מע"מ. בנוסף התחייבה חברת לוטו זהב בהתאם לסעיף 7.2 להסכם:

"לשאת במשך תקופת השכירות בכל התשלומים וההוצאות בגין אספקת חשמל מים וכל שרות אחר שיסופק למושכר (לרבות בגין הוצאות החשמל למערכת מיזוג האויר למושכר)".

4.  על פי סעיף 6.5 להסכם התחייב השוכר למסור עם מועד החתימה על ההסכם "ערבות בנקאית ללא תנאי צמודת מדד, על סך 85,000 ש"ח". על פי סעיף 6.6 יכול השוכר להמיר את הערבות דנן בתשלום פיקדון במזומן בסכום הזהה לערבות.

5. להבטחת התחייבויות הנתבעת 1 נקבע בסעיף 6.7 להסכם כדלקמן:

"בנוסף לבטחונות המפורטים בסעיפים 6.5 ו-6.6 להלן, יפקיד השוכר שטר חוב ללא סכום חתום על ידו ועל ידי שלושה ערבים: אריה צארום, שמואל לוי, חיים אלקובי, שיערבו בערבות אוואל לכל חיובי השוכר על פי הסכם זה".

6. אכן לאחר החתימה על ההסכם, ובמהלך שתי ישיבות נוספות חתמו כל הערבים על הערבות וערבים אלו הנתבעים 2-4 בהתאמה.

7. מוסכם על הכל כי חתימת הערבים על הערבות לא היתה בו זמנית שכן חיים אלקובי לא היה יכול להתייצב למועד החתימה הראשון. על כן אריה צארום ושמואל לוי (להלן: " צארום ולוי" בהתאמה) חתמו על הערבות בסמוך לאחר החתימה על ההסכם, וחיים אלקובי (להלן: " אלקובי") חתם מספר ימים לאחר מכן. צארום ולוי חתמו על הערבות כלשונה, אך ליד חתימתו של אלקובי (שחתם כאמור אחריהם) מופיע חץ המפנה לכיתוב בכתב יד:

" ערבות זו מוגבלת (ערב מספר 3 בלבד)

לסך של 75,000 ש"ח שבעים וחמישה אלף ש"ח

לפי תנאי החוזה " (החלוקה לשורות היא כפי שמופיע הדבר בכתב היד ד.פ).

8. בסוף חודש נובמבר 2004 הפסיקה טוטו זהב לשלם את דמי השכירות החודשיים, ואת התשלומים הנלווים והמחאות שניתנו על ידה לא כובדו. התובעת שלחה מספר מכתבי התראה, וביום 11.5.05 הודיעה על ביטול ההסכם. ביום 31.5.05 הגישה התובעת את התובענה דנן וכללה כנתבעים גם את טוטו זהב וגם את הערבים. סמוך לאחר הגשת התביעה פינתה טוטו זהב את הנכס.

9. התובעת כאמור תבעה גם את חברת טוטו זהב וגם את הערבים. כנגד חברת טוטו זהב ניתן על ידי מותב קודם שדן בתיק, פסק דין בהעדר הגנה, אך החברה הפכה לחדלת פירעון ולא ניתן היה לגבות ממנה דבר. התובעת לא הצליחה לאתר את הנתבע 2, שאין חולק כי הוא היה המנהל הראשי של החברה, לימים התברר כי הוא עבר להתגורר בחו"ל ונפטר בנכר.
10. מכאן שהתביעה התמקדה באותה עת בשני הערבים הנותרים: לוי ואלקובי. כבר בכתב התביעה טענה רמפא כי אלקובי חייב בתשלום ערבות רק עד לסכום של 75,000 ש"ח ואילו לוי, כיתר הנתבעים, חייב בתשלום מלוא  שאר סכום התביעה.

11. ביום 30.10.05 ניתן כנגד אלקובי פסק דין בהעדר הגנה. ביום 27.3.06 לאחר שהוגשה על ידו בקשה לביטול פסק הדין הגיעו רמפא ואלקובי להסכמה, ולפיה אלקובי ישלם לסילוק סופי ומוחלט סך של 79,930 ש"ח. הסכמה זו קיבלה תוקף של פסק דין.

12. יש לציין כי בהליכים אלו אלקובי יוצג על ידי עו"ד סרור מארון, שבהמשך ייצג את לוי. לעניין זה עוד אשוב ואתייחס בהמשך.